סוטריה =גאולה ביוונית. כל אחד צריך למצוא את "הסוטריה שלו"!
בקהילה שיצרנו, כל אחד נותן וכל אחד מקבל, לא משנה אם מדובר בצוות או בדייר. ונראה שהטיפול נוצר מתוך המפגש של כל באי הבית אחד עם השני, ומתוך רשת הקשרים והתמיכה שנוצרת.
אחד הדיירים התפרץ על אם הבית שלנו, כי היא הולכת ללא כיסוי ראש ובכך הוא מחטיאה אותו, מייצרת רוחות רעות ומרחיקה את הגאולה. כאשר הסיפור חזר על עצמו בעוצמה די קשה ולא נעימה, כינסנו ישיבת בית. כל אנשי הצוות והמלווים לא הצליחו להרגיע את הדייר שישב זעוף עם גבו אל אם הבית ושטח את טיעוניו. אשת צוות אחרת דיברה על זכויות של אנשים לנהל את חייהם על פי אמונתם. גם זה לא הועיל.
ואז קם דייר אחר, התיישב על יד הדייר הזועם והמיוסר, שם זרועו על גבו ועם ידו השנייה טפח ידידותית על שתי לחייו, ואמר לו בדיבור רהוט, "שמע חבר, העיקר זה לעבוד אלוהים, ואלוהים הוא מה שבתוכנו, אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, לא את האחרים, הניח לה, הגאולה צריכה לבוא מתוכך." המשיך להטיף ברוח זו לכמה דקות, הדייר הכועס התחיל להתרצות, חיוך האיר את פניו, הוא הסכים להסתכל על אם הבית עם חיוך מפוייס, ואמר שהכל בסדר. בשבועיים מאז הדייר משוחח איתה ועם אחרות ללא קושי.