על סוטריה
עמותת סוטריה
עמותת סוטריה ישראל הוקמה בשנת 2014 על ידי אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, מתמודדים וקרובי משפחה של מתמודדים ופעילים קהילתיים במטרה להקים מרחבים קהילתיים ואנושיים להתמודדות עם פסיכוזה ומשברים נפשיים חמורים אחרים. הכוונה הייתה לאפשר מרחבים חלופיים לאשפוזים פסיכיאטריים המתאפיינים במרחב ביתי וטיפול עם אופי קהילתי, מתוך תפיסה של משברים נפשיים כמצבי קצה אנושיים הקשורים מאוד לאירועים טראומתיים, למשבר במרקם החברתי של האדם ולבדידות עמוקה.
הווי משותף בשרון
ארוחת משותפת בסוטריה ירושלים
גישה טיפולית
שורש הגישה בסוטריה מתחיל בתפיסה שמשבר נפשי אינו "מחלה" או תקלה ביולוגית. אנו מאמינים שמצבי משבר נמצאים על ספקטרום החוויה האנושית וככאלה הדרך לטפל בהם אינה באמצע בידוד מהקהילה ושימוש בלעדי בכדורים פסיכיאטרים, אלא באמצעות הגשת תמיכה, יחס מכבד ומכליל, אמפתיה ותמיכה קהילתית. מסגרות הטיפול שלנו דוגלות בגישה דיאלוגית א-הירארכית, המבוססת על הסכמה, שיח בגובה העיניים, כבוד, גישה אנושית והימנעות משימוש נרחב בתגיות פסיכיאטריות.
צוות סוטריה ירושלים
ביקור אשת הנשיא בסוטריה השרון
ביקור בבית בירושלים
חצר סוטריה השרון
המהפכות של סוטריה
משמעות המילה סוטריה היא גאולה ביוונית.
בית סוטריה הראשון נפתח בארה"ב בהובלת ד"ר לורן מושר בשנת 1971 ובית דומה נוסף נפתח בשנת 1974, שניהם בקליפורניה. התפיסה שהובילה את הבתים הייתה שאנשים במצבים פסיכוטים ובכלל במשברים נפשיים חמורים זקוקים למרחב קהילתי, אוהב ומקבל ולא להתערבות ביולוגית-תרופתית. הבתים פעלו מעל עשר שנים והתבססו על צוות מטפלים שאינם אנשי מקצוע, קיבלו מימון ציבורי, וגובו במחקר שהראה שגם מבחינת תוצאות קליניות הערך של הטיפול הוא טוב לפחות כמו טיפול פסיכיאטרי סטנדרטי. הבתים פעלו מעל עשר שנים, ופעילותם נפסקה בעקבות הפסקת המימון הציבורי. עם זה, בתים נוספים ברוח סוטריה נפתחו בהמשך במקומות שונים בעולם, בין השאר בברן בשוויץ ובברלין.
בישראל הוקמה עמותת סוטריה ישראל בשנת 2014 בהובלתו של פרופ' פסח ליכטנברג בהשתתפות וגיבוי קרן טאובר במטרה לפתוח בתים ברוח סוטריה. לאחר שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו להגיע להבנות על פתיחת שירות כזה עם משרד הבריאות, השירות נפתח באופן פרטי ובגיבוי תרומות כדי לאפשר לאנשים לקבלו. בית סוטריה הראשון נפתח במרכז העיר ירושלים בשנת 2016. תוך מספר חודשים משרד הבריאות גיבה את פעילות הבית, ובשיתוף עמותת סוטריה גובשו אמות מידה לבתים מאזנים שאפשרו הקמת בתים ברוח דומה ברחבי הארץ. כיום פועלים בארץ כ 18 בתים מאזנים, חלקם פועלים במימון ציבורי מלא של קופות החולים ולמאות אנשים בשנה מתאפשר לעבור משברים נפשיים קשים בקהילה במקום בתוך בתי החולים הפסיכיאטריים.
המהפכה השנייה של סוטריה
המהפכה השניה של סוטריה התרחשה, ועודנה מתרחשת, מתוך התפתחות אורגנית שאנו עוברים תוך כדי קיום הבתים המאזנים- מדובר במהפכה שלא תוכננה מראש.
דבר שהלך והתבהר לנו תוך כדי עבודה בבתים הוא שחלק מרכזי ביותר בשינוי הנדרש במערכת בריאות הנפש הוא לא רק ביחס ובסוג הטיפול שמקבלים המתמודדים, אלא *במבנה המערכת עצמה* ובמעמד העובדים בה. הדבר התחיל ביצירת מבנה של ארגון מבוסס אמון, מבנה פחות היררכי שמאפשר לאנשים במגוון תפקידים להשפיע מאוד על אופי והתנהלות הבית כולל אנשים שבהכשרתם אינם אנשי מקצוע. צורת העבודה הזו שהחלה בתוך הבתים, חלחלה מעלה, וכעת נהוגה בכלל העמותה- כך שבמקום ניהול היררכי על ידי מנכ"ל ומנהל מקצועי נוצר מנגנון של ניהול שיתופי בעזרת מרכזים וצוותי קבלת החלטות.
אנו מוצאים ששתי המהפכות הללו כרוכות זו בזו, ושכדי ליצור שינוי משמעותי במערכת בריאות הנפש נדרש שינוי מבני גם במוסדות לבריאות הנפש במובן זה גישתנו אינה מתמקדת בתפיסה מקצועית מצומצמת לתחום בריאות הנפש אלא מהווה פילוסופיה חברתית שלמה המזמינה התבוננות כנה וביקורתית על המבנה החברתי בו אנו חיים ועל השפעתו של מבנה זה על הבריאות הנפשית של כולנו.
חברי הועד המנהל
פסח ליכטנברג
מייסד סוטריה ישראל, לשעבר ראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטה העברית בירושלים, מנהל מחלקה פסיכיאטרית במרכז הירושלמי לבריאות הנפש. נשוי, אב ל5, סב ל2.
דניאל ארגו
פסיכיאטר, מנהל מחלקה במרכז הירושלמי לברה"ן, חבר הנהלת איגוד הפסיכיאטריה הישראלי
סילביה טסלר-לוזוביק
מנכ"ל קרן לזלו נ. טאובר, יו"ר יספר"א, האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי ,יו"ר משה – מילים עושות הבדל, יו"ר עמותת משה הס
גדי תירוש
יזם ומשקיע הייטק. נשוי ואב לארבעה בנים.
יעל אמיר
R.N. M.,S.,W, פסיכותרפיסטית.
עובדת בתחנה לטיפול בילד ובנוער על שם אילן (חלק מהמרכז הירושלמי לבריאות הנפש)
צוות מטה העמותה
לאה טבול
מנהלת חשבונות
יאיר אורן
מנכ"ל משותף
יצחק קרויזר
מנכ"ל משותף
אילנה אשכנזי
סמנכ"לית תפעול
יאיר צבעוני
רכז מקצועי